חזרה לשגרה אחרי המלחמה – איך עושים את זה נכון כלכלית?

אנחנו בעיצומו של תהליך חזרה לשגרה, ואחרי תקופה ארוכה של אי-ודאות כלכלית, ביטחונית ורגשית. השאלה הגדולה היא: איך מתחילים מחדש בצורה חכמה?

ההבדל בין "חירום" לשגרה טמון בעיקר ביכולת לתכנן את הדרך בין המצב הנוכחי לבין היעד. לאמץ כללי התנהגות שתקפים לאורך זמן. מבחינה זאת, ההתנהלות ה"חירומית" אפיינה את חודשי הלחימה הראשונים. עתה, גם מי שפונה מביתו, מי שעסקו נפגע, או מי שחזר או יחזור מהמילואים לשוק העבודה נמצא בסוג של שגרה חדשה, עם כללים שצריך לבנות מחדש.

איך מומלץ להתנהל כלכלית בתקופת המעבר הזו?

מאחר ואנחנו בתקופת ביניים, חשוב מאוד לשמור על מערכת כללים מתונה. לבנות תקציב המבוסס על ההכנסות בפועל ועל ההוצאות בפועל. לא על מה שהיה לפני המלחמה ולא על מה שאנחנו מקווים שיהיה. חשוב לשמור על סעיפי ההוצאה שצמצמנו בתקופת החירום, ולהתנהל באחריות, כדי לא ליצור סיכונים פיננסיים נוספים, שכן אי-הוודאות עדיין לא נעלמה לחלוטין.

המלצות למי שהענף שלו נפגע קשה: בניין, מסחר, תיירות, אירועים, חקלאות

מי שאינו מועסק כרגע, ולא ברור מתי ישוב לתחומו הקודם, מומלץ לו לנסות ולהשתלב בשוק העבודה כמה שיותר מהר. אנשים שעבדו בתחומי השירות, הבנייה, הפנים ועוד, הביאו איתם מיומנויות עצומות. יש חברות רבות שמחפשות בדיוק אותן. אין סיבה לחכות.

אם המצב התעסוקתי שלי עדיין לא יציב, מה אוכל לעשות?

כדאי לחפש כל אפשרות תעסוקה וקיום כמה שיותר מהר. חשוב לזכור: דמי האבטלה הם זכות מוגבלת וניצול ממושך שלהם שלא לצורך עלול ליצור בעיה אמיתית אם תגיע אי-ודאות נוספת. ועוד משהו שחשוב לדעת: תמיד קל יותר להשתלב ולהתקדם בשוק העבודה מתוך מצב של תעסוקה מאשר ממצב של אבטלה. תעסוקה היא הביסוס הטוב ביותר לקיום כלכלי, משפחתי, חברתי ונפשי.

למשפחות שהצליחו לצמצם הוצאות: איך שומרים על החיסכון?

אנחנו בתקופת ביניים וזה הזמן המושלם ללמוד מה הצרכים האמיתיים שלנו. הצלחנו לוותר על הוצאה מסוימת? אין שום סיבה להחזיר אותה אוטומטית. זאת הזדמנות נפלאה לשאול: מה אנחנו באמת צריכים? מה סדר העדיפויות שלנו? ולפעול בהתאם.

אחרי תקופה ארוכה בבית, יש המון רצון לקנות. איך מתעדפים?

לא צריכים? לא צורכים. אבל הפעם זה קצת יותר מורכב מכך.

תקופת המלחמה שינתה את מבנה ההוצאות שלנו בצורה דרמטית ולא תמיד שמנו לב לזה. סעיפים שלמים כמעט נעלמו: בילויים, בתי קפה, מסעדות, חופשות. אבל במקביל, צצו הוצאות חדשות: הזמנות אוכל מוכן כשהיה קשה לתפקד, קניות לילדים כדי להקל עליהם (ועלינו), רכישות לבית שיצרו תחושה של שליטה קטנה בתוך כאוס גדול. קניות פיצוי, קניות נחמה, קניות שאמרו "לפחות את זה אני יכול/ה לעשות".

זה מובן לגמרי. ואין צורך להתבייש בזה.

אבל עכשיו, כשחוזרים לשגרה, כדאי לעצור ולבחון את התמונה המלאה:

• אילו הוצאות שקטנו ואנחנו שמחים שהן חוזרות (בילוי משפחתי, למשל)?
• אילו הוצאות גדלו ועכשיו כבר אין סיבה אמיתית שיישארו ברמה הזו?
• אילו הרגלים חדשים נוצרו  שאולי לא שמנו לב אליהם, אבל הם משפיעים על התקציב?

החזרה לשגרה היא הזדמנות לאפס את הנחות הבסיס. לא לחזור אוטומטית למה שהיה לפני ולא לשמר את כל מה שנוצר בתקופת החירום, אלא לבחור בכוונה: מה באמת משרת אותנו, ומה היה רק תגובה לרגע.

מה נוכל לקחת מהתקופה הזאת קדימה?

את חשיבות ההיערכות היומיומית למצבי משבר. המלחמה לימדה אותנו שמשברים, כלכליים וביטחוניים, יכולים להגיע ללא התראה. כל משפחה צריכה לשאוף לחיסכון חירום בגובה של שלוש משכורות לפחות, כדי שתוכל לעמוד בפני ערעורים שצפויים בדרך. רק אחרי שחיסכון החירום מובטח ואנחנו לא נוגעים בו! נכון לחסוך למטרות נוספות.

המלחמה לימדה אותנו הרבה על עצמנו. על מה שאנחנו באמת צריכים, על מה שאפשר בלעדיו, ועל הכוח שיש לנו להסתגל. אנחנו מגיעים לשגרה החדשה עם ניסיון שלא היה לנו קודם והגיע הזמן להשתמש בו. תכננו, בחרו בכוונה ובנו את הביטחון הכלכלי שיאפשר לכם לחיות טוב גם אם יגיעו עוד אתגרים בדרך. הדרך קדימה מתחילה בהחלטה אחת קטנה – עכשיו.

ואם אתם מרגישים שהייתם רוצים ליווי בדרך, אנחנו בפעמונים כאן בשבילכם. יש לנו תכנית ייעודיות למי שנפגע מהמלחמה, ותכנית מיוחדת למשרתי המילואים ומשפחותיהם. לא צריך להתמודד עם זה לבד. למידע נוסף קראו על מענה החירום שלנו >