בשנים האחרונות מוכר חינוך פיננסי ברמה עולמית ככישור חיים חיוני, המעצב את בני הדור הצעיר להיות בוגרים אחראיים, מוכלים בחברה ובכלכלה ומסוגלים לקבל החלטות פיננסיות מושכלות. ה-OECD כולל את החינוך הפיננסי כאחד מארבעת הכישורים החשובים לאדם (בנוסף למתמטיקה, הבנת הנקרא ומדעים). עם זאת, בישראל רק כ 8000 תלמידים למדו חינוך פיננסי ב 32 בתי הספר בשנת תשפ"ב (הנתונים ע"פ מכון מחקר ומידע של הכנסת, 2022). בשנת 2011, על רקע הצטרפותה של ישראל לארגון מדינות ה OECD, התקבלה החלטת ממשלה 3926 על הגברת החינוך הפיננסי בישראל. המאמר הנוכחי עוסק בחשיבותו של החינוך הפיננסי ובדרכים מעשיות ליישומו בבתי הספר.
מדוע חינוך פיננסי הוא כישור נדרש לכל נער ונערה?
גלובליזציה, בשילוב טכנולוגיה דיגיטלית, הפכו את השירותים הפיננסים לנגישים יותר מבעבר. נגישות זו מהווה אתגר להתנהלות הכלכלית של הפרט. על פי מחקר שנעשה על ידי סי איי מידע שיווקי, ילדים ובני נוער בישראל מוציאים סכומים גבוהים (2 מיליארד דולר) ברכישות עצמיות. בנוסף, הצעירים משפיעים על קבלת ההחלטות של הוריהם בנושאי צריכה. בגילאים צעירים ההשפעה תתבטא בעת רכישת משחקים, בגדים או מזכרות מחופשה מהנה. לעומתם, בני הנוער כבר ירגישו בנוח לקחת חלק פעיל בהחלטה על יעד החופשה השנתית, קניית טלפון נייד או רכישת רכב. במציאות זו, בני הנוער עומדים מול החלטות פיננסיות ברמה יומיומית. הם צורכים שירותים פיננסיים, מנהלים חשבון בנק, מחזיקים בכרטיס אשראי, מבצעים רכישות ברשת ומתמודדים עם לחץ חברתי במרחב הצרכני.
מה לבית הספר ולחינוך פיננסי?
גישה לכסף וגיבוש דפוסי התנהלות כלכלית נקבעים במידה רבה בגיל צעיר. ידע ומודעות אשר נרכשים בגיל צעיר ישפרו את יכולתם של ילדים לנהל את כספם בתבונה בהמשך חייהם. הנחה סבירה היא שמסגרת החינוך המשפחתית היא המקום המתאים לחינוך הילדים, ולציודם בידע ובכלים לשימוש בכסף ולהבנת חשיבותו. עם זאת, המציאות מוכיחה כי 50% מהמשפחות בישראל אינן מתנהלות נכון מבחינה כלכלית וחלק לא מבוטל מנהלות את עצמן בחוב מתמשך. מודל לחיקוי מסוג זה, משמעו דור חוזר של מבוגרים שלא יודעים לנהל נכון את הכסף שלהם. במציאות מעין זו, מערכת החינוך הפורמאלית נדרשת להרים את הדגל ולהכניס לתוכנית הלימודים תכניות לחינוך פיננסי אשר יקנו לתלמידים את הידע והכלים הנדרשים.
מה כוללות תכניות לחינוך פיננסי?
תכניות לחינוך פיננסי עוסקות בנושאים שונים ביניהם: העלאת המודעות ודיון בדילמות ותפיסות נפוצות בנוגע לכסף, זיהוי הגורמים המשפיעים על ההתנהלות הכלכלית שלנו, הכרת עקרונות בצרכנות נבונה, כולל צרכנות ברשת, התנסות במיפוי של הוצאות והכנסות, התנסות בבניית תקציב על פי סדר עדיפויות, הגדרת יעדי חיסכון, הכרת זכויות בעבודה וזיהוי הפרת זכויות של בני נוער, הכרת מושגי יסוד בבנקאות ואמצעי תשלום.
איך נשלב שיח פיננסי בתרבות הבית ספרית?
הטמעה של תכניות פורמאליות ללימוד חינוך פיננסי במערכת הלימודים תהווה תשתית ללימוד התנהלות כלכלית נבונה, הקניית מיומנויות וכלים לכך כבר בגיל צעיר.
יחד עם זאת, עידוד אקלים בית ספרי המעודד שיח בנושאים פיננסים תוך התייחסות לסיטואציות מהיומיום, יאפשר לתלמידים באופן מעשי להתבונן מחדש על הרגלי הצריכה ודרכי קבלת החלטות בהתנהלותם הכלכלית-חברתית. פעולות לדוגמה שניתן לשזור באקלים הבית ספרי:
- נשוחח בגובה העיניים על מושגים כמו: חשוב, כדאי, משתלם, טעם והעדפה אישית, סדרי עדיפויות. נשתמש ביומיום בטרמינולוגיה של 'צריך לקנות' או 'רוצה לקנות'. לדוגמה: רכישה של פריט לבוש, משחק או טלפון חדש יהווה הזדמנות לשיח מסוג זה.
- ננצל את זמן העבודה המשותפת עם הילדים כדי לשוחח איתם על צרכנות נכונה, רכישת מותגים או מבצעים בסופר.
- נדבר על המשמעות הצרכנית מאחורי הפרסומות. ננתח איתם פרסומות. מה המסר? למי הפרסומת מופנה? איך מנסים למשוך את קהל היעד?
- נדבר עם הילדים על החלומות שלהם ועל הדרך להשגתם. נקשר בין חיסכון כלכלי בהווה לאפשרות להגשים חלק מהחלומות שלנו בעתיד. לדוגמה: בהתייחסות לימי הולדת הנחגגים בכיתה, נדבר על מתנת החלומות ואיך נוכל להגשים אותה בעזרת שמירה של כמה שקלים כל שבוע בקופת החיסכון.
- נקבע עמדה בית ספרית לגבי כל הוצאה נוספת נדרשת כדוגמה: כיבוד לאירועים, סמלי חג, ציוד לימודי. לגבי כל הוצאה נשאל: האם היא באמת נדרשת? האם היא מסתדרת עם המסרים הכלכליים שאנו רוצים להנחיל לילדים? האם לא ניתן להסתדר בלעדיה?
לפעמונים מגוון תכניות לחינוך פיננסי המותאמות לשכבות הגיל השונות – יסודי, חט"ב ועל יסודי.
כמו כן, פעמונים מקיימת פעילויות בשבוע הכסף העולמי, בחודש מרץ, וכן מציעה פעילויות לימי שיא חווייתיים להורים וילדים – ליום המשפחה, לקראת חגים או לקראת החופש הגדול, כדוגמת לוחופש להורדה מהאתר.
להזמנת הדרכות לבתי ספר ופרטים נוספים:
תכלת אבר, 054-9286427 | tchelet@paamonim.org
