מה מפחיד אותנו יותר – המצב הכלכלי או הבטחוני?

השנה, מלבד הסקר השנתי הרגיל, ערכנו עוד שני סקרים ממוקדי-מלחמה, שבוחנים את ההשפעות של מלחמת 'חרבות ברזל' על כלכלת משקי הבית בציבור הישראלי. שני הסקרים בנויים מאותן שאלות, והם בוצעו בהפרש של חודשיים – בשבוע השישי למלחמה (נובמבר 2023) ובשבוע הארבעה-עשר למלחמה (ינואר 2024).

אחת המשפחות שבקשר עם פעמונים, התבטאה באזננו כך: "אנחנו לא סגורים מה יותר מפחיד אותנו – המצב הביטחוני או המצב הכלכלי…"

ואכן, הממצאים מסקרי המלחמה מלמדים, שמלבד ההיבטים הביטחוניים, המלחמה השפיעה דרמטית על משקי הבית גם בהיבטים הכלכליים.
למשל, 47% מהישראלים דיווחו על הרעה במאזן בעקבות המלחמה. או – 70% שאינם בטוחים ביכולתם למצות את זכויותיהם.
עניין הקושי במימוש הזכויות עלה חזק מאוד מתוך התשובות לסקר. אפילו אלו שהעריכו שיוכלו לממש את זכויותיהם, ציינו שהם מעוניינים בעזרה לכך. בסה"כ, 85% ציינו שהם מעוניינים בעזרה למימוש זכויותיהם. סוגי העזרה המובילים בתשובות הנסקרים, הם: "פניה אקטיבית אלי כדי להודיע לי על זכויותיי", "מידע פשוט וברור בשפה שלי" ו- "מענה אישי אנושי וזמין".
מסתבר, שלא מספיק לתת זכויות. צריך גם לסייע לציבור לממש אותן!
נכון, במהלך המלחמה גובשו במהירות מתווים בנושא זכויות. וזה טוב. אבל מסתבר שהם עדיין לא מספיק מונגשים.

היה מעניין לגלות, שבמבט על כלל הציבור, ההבדלים בתוצאות בין שני הסקרים הם מינוריים.
ומכך, קיבלנו מצד אחד חיזוק – אם בשני הסקרים מגיעים לאותן תוצאות, כנראה שאלו תוצאות אמינות.
מצד שני, העובדה שלא היה שינוי בתוצאות, מלמדת שנכון לינואר 2024  (זמן קיום הסקר השני), טרם הגענו לנקודת שינוי משמעותית מאז ההשפעה הדרמטית של המלחמה.

הפנינו זרקור אל שלושה פלחי אוכלוסייה שנפגעו במיוחד –

אלו שגויסו למילואים בצה"ל ובכוחות הביטחון,

אוכלוסיית המפונים – אלו ששינו את מקום מגוריהם בעקבות המלחמה (בין אם בהוראת המדינה ובין אם לאו)

ואוכלוסיית המשפחות שהכנסתן נמוכה מהממוצע.
כך למשל, אלו שגויסו, נמנעו מצריכת מוצרים בסיסיים בעקבות המלחמה, בשיעור שהוא פי 2 מאלו שלא גויסו. והמפונים נכנסו למינוס בעקבות המלחמה, בשיעור שהוא יותר מכפול מאלו שלא שינו את מקום מגוריהם. כמו-כן, 61% מבעלי ההכנסה הנמוכה מהממוצע, חוו פגיעה בהכנסות כתוצאה מהמלחמה, לעומת 26% בלבד, מקרב בעלי ההכנסה הגבוהה מהממוצע.

לכן, נדרשת תשומת לב מיוחדת לחיזוק פלחי האוכלוסייה האלו, כדי שיוכלו להתאושש מהמכה הכלכלית שניחתה עליהם בעקבות המלחמה.

כאמור, לא רק בסקרי מלחמה עסקנו. גם השנה המשכנו במה שכבר הפך למסורת, וביצענו את הסקר השנתי של פעמונים, שבמרכזו מדד פעמונים לבחינת החוסן הכלכלי של משקי הבית בישראל.

ממצאי הסקר השנתי מלמדים על ירידה במדד זו השנה שלישית, כמו גם על החמרה במצב הביטחון התעסוקתי ועל גידול במשפחות שנאלצות לוותר על דברים בסיסיים כמו טיפולי שיניים (47%) או חוגים לילדים (42%).

תוצאת המדד השנה היא 63.9 (מתוך 100), והיא מבטאת ירידה של 1.8 נקודות במדד לעומת שנה שעברה. זו אמנם לא ירידה חדה, אבל מה שמדאיג היא מגמת הירידה המסתמנת כבר שלוש שנים ברציפות.

גם בניתוחי הסקר השנתי בצענו פילוחים מעניינים לאוכלוסיות מיוחדות. את כל הפרטים תוכלו למצוא בדוח פעמונים לשנת 2023.

בהסתכלות כוללת ניתן לומר, שתוצאות הסקר השנתי אינן מאוד מפתיעות. שהרי עוד לפני המלחמה לא היינו במצב כלכלי רגוע ויציב. המלחמה התחילה אחרי יותר משנה של עליות מחירים, של ריבית הולכת ותופחת ושל התמודדות עם חיים בסביבה של עליה מתמשכת ביוקר המחיה. ממצאי הסקר השנתי נובעים מהרקע הזה בימי שיגרה, ועל הבסיס הזה הם הועצמו עם פרוץ המלחמה. לחצו כאן לתוצאות סקרי המלחמה.

הדברים האלו רק מדגישים את הצורך בפעולות לחיזוק חוסנם הכלכלי של משקי הבית בישראל. מי שהחוסן הכלכלי שלו גבוה, יש לו "כריות ביטחון". יש לו הגנה מפני משברים ומצבי חירום.
החוסן הכלכלי של משק הבית הוא "כיפת הברזל הכלכלית" עבורו.

שנדע ימים טובים – ביטחונית וכלכלית (וגם בכל ההיבטים האחרים…)

הכתבה נכתבה ע"י יעקב טברסקי, מנהל הערכה ומדידה וחוקר ביחידת המחקר של "פעמונים".