ההלוואה שהתחפשה

בשנת תשל“ג—1973, פרסם המשורר וחוקר הספרות ”דן פגיס“ את ספר הילדים היחיד שהוציא לאור, ”הביצה שהתחפשה“.

הספר שמתאר את הביצה שניסתה להיות הכל, רק לא ביצה, ומסעותיה עד שבקע ממנה אפרוח הפך לאהוב על ילדי ישראל.

סיפורה של ההלוואה שהתחפשה תועד אמנם במאות אלפי חשבונות בנק בישראל מזה עשרות בשנים ובכל זאת, תחפושתה כה מרשימה ואמינה עד כי בסעיף 15א1 לחוק הבנקאות אף צויין מפורשות: ”בסעיף זה, "הלוואה" – למעט משיכות כספים על ידי לקוח מחשבון עובר ושב”

אם כך, כיצד יתכן שמי שעונה לשם ”מסגרת אשראי“, המעניקה לאדם שימוש במשאבים שחורגים מסך משאביו ומשולמת בגינה ריבית, ולא סתם ריבית – ריבת גבוהה!!! גם היום נתפסת על ידי רבים ככל דבר אפשרי מלבד הלוואה?

מיתוג.
להבדיל מההליך הבירוקרטי הרגיל, רובנו נקבל את ”ההלוואה שהתחפשה“ כחלק מתנאי חשבון הבנק שלנו ללא כל מאמץ או בקשה – פשוט ”כי ככה זה בישראל“, וכדי להקל ניתן לה שם קטנטן, של קו קטנטן שהוא רק ההפך מ ”פלוס“ וזה הכל!

פסיכולוגיה.
להבדיל מהלוואה – המינוס בעצם לטובתנו! הוא נועד לתת לנו מן כרית ביטחון, מעין מרווח שיוודא שחלילה, בגלל חודש כזה או אחר, מקרה זה או אחר, לא נמצא את עצמנו בחריגה.
זאת בעצם ”הלוואת מגן“ ”ששומרת“ עלינו ממבוכה וצרה.

הרגל
כמו כל הרגל רע, גם המינוס מתחיל ”בקטנה“.
בתחילת הדרך מרוויחים מעט מאוד, ולא מקבלים אשראי כלל, כשמתבגרים נוסף ”אשראי קטן“ שיהיה, והופ, זה הקטן גדול נהיה, מאלף שקלים או אלפייה לגובה משכורת ושם לשתי משכורות—אחרי הכל כבר התרגלנו, אז מה רע?

ואז, כשרגילים להשתמש במשאבים רבים ממה שיש, כשמאמינים שזה לטובתנו וכשכולם חושבים שזה לא נורא – פתאום העסק נהיה יקר! ומאוד קשה לחזור בחזרה, והמינוס, די במהרה הופך להלוואה שבגינה לוקחים הלוואה ועוד הלוואה ועוד הלוואה.

אז בפורים, כמותר להשתטות ומצווה לשתות עד לא ידע – זאת תחפושת די נחמדה
אבל בשאר ימות השנה זאת חמרמורת כלכלית ממנה חשוב עד מאוד להימנע!

אז בפעם הבאה שאומרים לכם שזה ”רק מינוס“ חייכו בנעימים, סרבו בנימוס וספרו להם שאתם כבר מכירים את הפרצוף האמיתי של ההלוואה שהתחפשה.

כתב:
אלעזר פינקוביץ, מנהל תחום הידע