ככל שהרווחנו יותר המינוס גדל אחרי שבנינו את עצמנו, קריירה, משכורות לימודים וכו', ככל שהרווחנו יותר המינוס גדל. לא עשינו אף פעם חשבון לכסף, הכנסו הרבה, חשבנו שיש מספיק והאמנו שאנו מתנהלים נכון. היו לנו חובות של כ-180,000 ₪, לא נקודת פתיחה טובה כשחושבים על הרחבת המשפחה. היינו צריכים מישהו שיעזור לשים מראה ויראה לנו שדרכנו שגויה, שירדנו מהמסלול. היינו זקוקים למישהו שיראה לנו את הדרך הנכונה למקום הנכון.

אז… נזכרו בבת דודה שלוותה בפעמונים, אמיר היה סקפטי, לא חשב שיש מישהו שיכול לעזור במצב שכזה.

הגיעו המלווים (סטודנטים), דיברו בכללי מה יהיה התהליך וביקשו שנכין את כל המסמכים הרלוונטיים. השלב הראשון היה לערוך שיקוף שמציג את תמונת המצב האמתית – היה הכי קשה – אז הבנתי עד כמה המצב קשה. הכול היה פרוס לפנינו ואז התחוורה התמונה השלמה, שעד אז ידענו הכול, אבל לא חיברנו את הפאזל.

לא יכולתי לישון בלילה, לא ידעתי איך הם יוכלו לעזור לנו ובוודאי בתהליך קצר יחסית. אבל כשהתחיל תהליך הליווי האישי, המצב נראה יותר טוב והמטרות שלנו נראו מעט יותר ברות השגה.

בפעם הראשונה שהרגשנו תחושת הצלחה והתקדמות הייתה בהצלחה לבצע משימות שעזרו לנו לחסוך כסף. קפצנו למים והתגייסנו לגמרי לתהליך.

עברנו בנק, אף פעם לא ידענו ולא חשבנו שאפשר להתמקח עם בנק ולדרוש שיפור תנאים. הבנו שזה סוג של שוק וניתן לנהל משא ומתן. ההצלחה בבנק נתנה לנו ביטחון. היום אנחנו מתמקחים עם כל ספק שירות שיש.

בקניות בסופר התחלתי פתאום לחשוב מה לקנות ומה לשים בעגלה ובכלל בכל ההוצאות הייתה פתאום חשיבה אם באמת צריך? הסכום סביר? יש תקציב? לא מעבירים כרטיס אשראי (שכיום יש רק אחד) סתם. חושבים פעמיים לפני כל הוצאה.

היה מאוד קשה לוותר על YES. אנחנו מאוד אוהבים סרטים, אבל למדנו שיש חיים מחוץ לטלוויזיה

החופש שהיה לי לקנות כל מה שבא לי ומתי שבא לי, החופש הזה נעלם. היום אני מבינה שזה היה חופש מדומה, חופש מזויף. החופש האמתי זה היום, לדעת מה יש ומה אין ועם זה לחיות, אבל חיים בשקט ובשלווה. את זה הבנו אחרי שעברנו את כל התהליך. הבעיה היא שרק בסוף מבינים וזה מה שבעיקר קשה לאנשים.

פעמונים עזרו לנו גם במשא ומתן עם ההוצאה לפועל והישגנו הסדר מדהים,  15-10 במקום 40. בעקבות סגירת תיקי ההוצאה לפועל הצלחנו לנסוע פעם ראשונה לחו"ל. אז הרגשנו את הניצחון ואת ההצלחה הגדולה. כמובן שהנסיעה נלקחה בחשבון בתקציב שבנינו.

הליווי האישי הוא תהליך קשה, פעם אחת כמעט הרמנו ידיים. בשלב בניית תכנית ההבראה הכלכלית אחת האפשרויות שאותן בחנו הייתה לחזור לגור אצל ההורים. ננעלתי, הייתי מאוד שלילית ולא הייתי מסוגלת לחשוב על רעיונות אחרים שהיו טובים. בסוף עברנו גם את זה.

התהליך הוציא אותנו ממקום של נוחות למקום של פעולה ועשייה. התהליך דורש ואין הנחות, ואם אין התגייסות מלאה אי-אפשר להצליח.

זה כמו בעיה של התמכרות, רק אחרי שנה של ליווי אתה מסוגל להמשיך לבד. בשנה הזו אתה מטמיע את ההרגלים החדשים, ותוך כדי עשייה מקבל את התובנה העמוקה של מהי התנהלות כלכלית נכונה.

מאמרים קשורים

עצות פעמונים להקטנת סיכון במימון חתונות
עצות פעמונים להקטנת סיכון במימון חתונות

חתונה - זמן של התרגשות ושמחה גדולה, אך גם של... קרא עוד על עצות פעמונים להקטנת...

הבטחת הכנסה לצעירים, יש דבר כזה
הבטחת הכנסה לצעירים, יש דבר כזה

| כתב/ה: מאי פויסטרו

ממצים זכויות בביטוח לאומי - קצבאות הבטחת... קרא עוד על הבטחת הכנסה...

דואר אלקטרוני






איפוס סיסמא



אינך רשום? אנא מלא את השדות הבאים
הרשם ויהיה אחד מאלפי החברים שלנו, אנו מתחייבים לתכנים הולמים ומותאמים אישית עבורך, כמו כן תוכל להגיב באתר ולשלוח סיפורים.

בחר תפקיד

פעמונים עונים
בשירות "פעמונים עונים" תוכלו לקבל מענה לשאלות בנושא כלכלת המשפחה.

לידיעתכם, המידע והתשובות הניתנות הינם כלליים וחלקיים בלבד ואינם באים להחליף ייעוץ אישי מקצועי, המבוסס על נתוניו האישיים של הפונה. אם החלטת לפעול על בסיס מידע זה, חלה עליך האחריות המלאה והבלעדית לפעולתך ותוצאותיה ולא תחול כל אחריות על ארגון פעמונים או מי מטעמו.

צור איתנו קשר / אנא מלא את השדות הבאים