מהמקרר לפח: כמה עולה לנו לזרוק אוכל?

כמה כסף אנחנו זורקים לפח?

חצי כיכר לחם שהתייבשה, ירקות שנשארו בתחתית המגירה, גביע שלא הספקנו לפתוח ותבשיל שהכנו בכמות גדולה מדי. כל אחד מהם נראה כמו הפסד קטן. יחד, לאורך שבועות וחודשים, הם הופכים להוצאה שכדאי לשים לב אליה.

לפי הדוח הלאומי לאובדן מזון והצלת מזון לשנת 2024, שפרסמו לקט ישראל ו־BDO בשיתוף משרדי הבריאות והגנת הסביבה, שווי אובדן המזון השנתי למשק בית בישראל נאמד בכ־4,000 ש"ח. מדובר בכ־333 ש"ח בחודש, בממוצע. זהו אומדן, והסכום בפועל משתנה מבית לבית. הדוח לאובדן מזון והצלת מזון בישראל

כדי להבין איך ההפסד מצטבר, נשתמש בדוגמה להמחשה: אם בכל שבוע נזרק בבית מזון שקנינו ב־50 ש"ח, ההוצאה השנתית על מזון שלא אכלנו מגיעה ל־2,600 ש"ח. הפחתת הבזבוז במחצית, לצד התאמת הקניות לצריכה בפועל, יכולה להשאיר בתקציב 1,300 ש"ח בשנה.

כשמשווים מחירים בסופר, כדאי אפוא לשאול גם שאלה נוספת: כמה ממה שנכניס לעגלה באמת נאכל?

למה אנחנו קונים יותר ממה שאנחנו צריכים?

אנחנו רוצים שיהיה בבית מבחר, חוששים שיחסר ומתקשים לוותר על מבצע שנראה משתלם. לפעמים אנחנו קונים לשבוע של בישולים, אבל בפועל אוכלים חלק מהארוחות בעבודה או מחוץ לבית. לפעמים מוצר חדש מסתיר מוצר שכבר פתחנו, ואנחנו מגלים אותו רק כשמאוחר מדי.

אין צורך להאשים את עצמנו. כדאי לזהות באיזה שלב נוצר הפער בין התכנון לבין החיים עצמם, ולהתאים אליו את הקנייה הבאה.

איך מצמצמים זריקת מזון וחוסכים כסף?

• מתחילים את הקניות במקרר ובארונות

לפני שמכינים רשימה, בודקים מה כבר נמצא בבית ומה כדאי לנצל בקרוב. אפשר לצלם את המקרר ואת מדף המזווה לפני היציאה, כדי להימנע מקנייה כפולה.

במקום לשאול רק "מה מתחשק לנו לאכול השבוע?", שאלו גם: "איזו ארוחה אפשר להכין ממה שכבר יש?"

• מתכננים לפי השבוע שבאמת צפוי לנו

בדקו כמה ארוחות צפויות בבית, מי יהיה בהן ומתי יהיה זמן לבשל. אם מתוכננים ערב בחוץ וביקור אצל המשפחה, הביאו אותם בחשבון בקנייה.

השאירו מקום גם לארוחה ממה שנותר מהימים הקודמים. כך לא כל ערב מחייב פתיחה של מוצרים נוספים או הכנת סיר חדש. רעיונות נוספים אפשר למצוא במדריך לתכנון קניות באתר צמצום בזבוז מזון. צמצום בזבוז מזון

• בוחנים מבצעים לפי הכמות שנשתמש בה

אריזה גדולה עשויה להיות זולה יותר לקילוגרם, אבל אם חלק ממנה ייזרק, החיסכון עלול להיעלם.

לדוגמה, שתי אריזות ב־18 ש"ח נראות משתלמות לעומת אריזה אחת ב־12 ש"ח. אבל אם נשתמש רק באחת והשנייה תיזרק, שילמנו שישה שקלים נוספים בלי לקבל תמורה. לפני שקונים כמות גדולה, בדקו אם תספיקו להשתמש בה ואם אפשר להקפיא חלק ממנה.

• נותנים למוצרים שצריך לנצל מקום בולט

מוצר שנמצא מול העיניים קל יותר לזכור. רכזו באזור גלוי במקרר מוצרים פתוחים וכאלה שצריך להשתמש בהם בקרוב, בהתאם להוראות האחסון שלהם. כשמכניסים קניות, הקדימו את המוצרים הוותיקים לחדשים.

גם במקפיא כדאי לשמור על סדר: לסמן את התכולה ואת תאריך ההקפאה, כדי שקופסאות לא יהפכו לתעלומה. במדריך לאחסון מזון תמצאו הנחיות לפי סוגי מוצרים. צמצום בזבוז מזון

• מבשלים כמויות שמתאימות לבית

אם בכל פעם נשארת חצי תבנית, זו הזדמנות להקטין מעט את הכמות בפעם הבאה. אפשר לרשום ליד המתכון כמה מנות התקבלו וכמה באמת נאכלו.

כשמבשלים מראש לכמה ימים, החליטו מראש מה ייאכל בקרוב ומה מיועד להקפאה. תכנון השימוש בעודפים הוא חלק מהבישול עצמו. צמצום בזבוז מזון

•  משתמשים בחומרי הגלם כשהם עדיין טובים

עגבניות בשלות שמתאימות פחות לסלט יכולות להתאים לרוטב, ובננות בשלות יכולות להשתלב בעוגה. בחירת המתכון לפי מה שכבר נמצא בבית עוזרת לנצל את הקנייה לפני שנדרש להשליך אותה.

• מבינים את התאריך שעל האריזה

שני סימונים נפוצים נראים דומים, אבל משמעותם שונה:

• "לשימוש עד"  מתייחס למזון רגיש לקלקול. אין לצרוך אותו לאחר התאריך המסומן.
• "עדיף להשתמש לפני " מתייחס בעיקר לאיכות המזון. לפי משרד הבריאות, לעיתים המזון בטוח לשימוש גם לאחר התאריך, בתנאי שנשמר לפי ההוראות והאריזה לא נפגעה, אך איכותו עלולה לרדת.

בכל מקרה, הקפידו גם על הוראות האחסון והשימוש לאחר הפתיחה. ריח ומראה תקינים אינם מבטיחים שמזון רגיש בטוח לאכילה. 

הרווח הוא גם סביבתי

מאחורי כל מוצר מזון עומדים מים, קרקע, אנרגיה, אריזה והובלה. כשהמזון נזרק בלי שנאכל, גם המשאבים שהושקעו בו מתבזבזים, ונוספת פסולת שצריך לטפל בה. צמצום הבזבוז בבית מאפשר להפיק יותר מהמזון שכבר יוצר ונרכש. הדוח לאובדן מזון והצלת מזון בישראל

מתחילים בשבוע אחד של תשומת לב

במשך שבוע רשמו איזה מזון נזרק, מה היה שוויו המשוער ולמה לא השתמשתם בו. האם קניתם יותר מדי? בישלתם כמות גדולה? שכחתם מוצר פתוח?

בסוף השבוע בחרו שינוי אחד: לקנות פחות לחם, להקטין את כמות התוספת או לבדוק את המקרר לפני ההזמנה הבאה. כשהקניות מתאימות יותר למה שאתם אוכלים בפועל, פחות מזון מגיע לפח ויותר כסף נשאר בתקציב שלכם.