סיכום הרצאה שיר סיגל

"תופסת מקום" 

שיר סיגל חתמה את ועידת פעמונים בהרצאה מעוררת השראה על אומץ ואחריות

הרצאתה של שיר סיגל, נעלה את ועידת פעמונים לשנת 2026.  ההרצאה היתה עוצמתית ומרגשת במיוחד ועסקה באומץ, אחריות ועל הבחירה להיות בפרונט גם כשזה לא נוח. היא  הותירה רושם עמוק על המשתתפים בוועידה. 

שיר, עובדת סוציאלית בהכשרתה, היא בתו של קית' סיגל, מתנדב פעמונים לשעבר אשר נחטף לעזה ב-7.10.23. בדבריה, פנתה שיר אל אנשי הארגון וקישרה בין הפעילות הארגון למשבר האישי שלה: "אתם בפעמונים פוגשים אנשים ברגעי משבר, וצריכים אנשים שייתנו להם דחיפה. בתוך המשבר האישי שלי, פגשתי לא מעט אנשים שנתנו לי דחיפה ועזרו לי להאמין בעצמי וביכולות שלי".

מהקטנה עצמית לבחירה בעשייה

בגילוי לב, שיתפה שיר כי בעבר הייתה ילדה חסרת ביטחון וביישנית, שנטתה להקטין את עצמה ולבחור שלא להוביל כדי לא להיכשל. המציאות השתנתה באחת באותו יום שבת של שמחת תורה, כאשר הוריה נחטפו מביתם בכפר עזה ברכבם הפרטי, בעוד אביה קית' פצוע בידו וסובל משברים בצלעות. רק ביום ראשון אחר הצהריים הבינו בני המשפחה כי ההורים נחטפו בחיים, ויחד איתם גם אמילי דמארי, חברתה הטובה ביותר של שיר.

הימים הראשונים לאחר החטיפה היו מלווים בהתקפי חרדה ובחוסר אונים משתק. שיר תיארה כי לא הצליחה לדמיין את עצמה מדברת בפני קהל בעצרות, אך עובדת סוציאלית שליוותה את המשפחה הציבה בפניה את הבחירה: "זה או שאת צוללת למטה או שאת פועלת". בהשראת ציטוט של אלינור רוזוולט, "את רוכשת כוח, אומץ וביטחון מכל חוויה שבה עצרת באמת והבאת את עצמך להתמודד עם הפחד", החליטה שיר לומר "כן" לכל הצעה לעשייה שיש בה משמעות.

המסע הבינלאומי ונקודת המפנה

ביום ה-51 לחטיפה, שוחררה אמה, אביבה סיגל, במסגרת עסקה. אביבה וקית' שהו יחד לאורך כל תקופת השבי, כשהם בטוחים בטעות שבנם שי נרצח (ורק עם יציאתה של אביבה התברר לה שהוא ניצל ובחיים). החזרה הביתה לוותה ברגשות אשם קשים של האם על כך שהותירה את קית' מאחור. תוך שבועיים בלבד, מצאו עצמן אביבה, שיר ואחותה בבית הלבן בפגישה עם נשיא ארה"ב, ביידן, מה שהוביל לחודשים ארוכים של פגישות ועצרות ברחבי העולם. "לא בחרתי להיות בפוזיציה הזו", הסבירה שיר, "דחקו אותי לפינה, אבל בפינה הזו הרגשתי שאני צריכה להיות הכי משמעותית שאני יכולה".

נקודת המפנה המשמעותית במסע האישי של שיר התרחשה ביום ה-80, במהלך מפגש קשה בוועדת הכלכלה בכנסת. על אף שחשה בתחילה כי אינה מסוגלת לדבר מול אנשים שבקושי מעיפים מבט, היא חוותה שינוי תודעתי: "רגע לפני, היא אמרה לעצמה שיש לה יכולת לשנות את מה שהיא אומרת לעצמה בראש. היא החליטה שהיא מבינה בחלק מהדברים אפילו יותר מאנשים שנראו לה חשובים הרבה יותר ממנה". 

את הרצאתה המרגשת סיימה שיר במסר של עוצמה, המהדהד גם עבור מי שנמצאים במשברים כלכליים ואישיים כאחד: "מה שאנחנו מספרים לעצמנו בראש משפיע על הכול, ויש לנו את היכולת לשנות – כי הכול בראש".