כיצד מגיעים לפשיטת רגל?

חדלות פירעון – אדם שאינו יכול לשלם את חובותיו, גם על סמך הכנסותיו הצפויות. בדרך כלל הוא או הנושה מגישים בקשה לפשיטת רגל. המטרה העיקרית היא לאפשר לחייבים לפתוח דף חדש. על מנת להגיש בקשה לפשיטת רגל יש למלא טפסים ולהגישם לכונס הרשמי שעושה שני דברים:

1. בודק שהבקשה מולאה כראוי;
2. דואג שישולם או יוסדר תשלום הפיקדון סכום של 1,600 ₪. מי שמממן את האגרה הוא החייב!

לפני למעלה מעשור הגיעו להסדר בבג"ץ שקבע כי מי שהלשכה לסיוע משפטי במשרד המשפטים קבעה שזכאי לקבל סיוע משפטי, המדינה תממן לו במימון ביניים את הפיקדון. כלומר, המדינה משלמת את הפיקדון בסך 1,600 ₪, ואם יצטברו מתוך התשלומים החודשיים ונכסי החייב מספיק כספים, אז מחזירים את הפיקדון.

צו כינוס

לאחר שמגישים בקשה לפשיטת רגל ולאחר שניתנת תגובת הכונס הרשמי, ניתן ע"י בימ"ש צו כינוס, בדרך כלל תוך שבוע-שבועיים ממועד השלמת הבקשה. צו הכינוס כולל הצו אוסר על הנושים לנקוט הליך כלשהו נגד החייב. הצו נותן לחייב הגנה מפני הנושים שלו.

במסגרת התגובה לצו הכינוס, הכונס הרשמי ממנה מנהל מיוחד שהוא עו"ד חיצוני שבודק את הנסיבות שבהן נוצרו החובות. על מנת שהחייב יישאר בפשיטת רגל, המנהל המיוחד צריך להשתכנע שהחובות נוצרו בתום לב ושהחייב מתנהל בהליך בתום לב. מה הכוונה? יש את הדברים הברורים: לא במרמה ולא בגנבה, לא הברחת נכסים (למשל, העביר את הדירה לילדים, העביר כספים לחשבון בחו"ל). יש דברים פחות ברורים: למשל מי שהיה בכלא על גנבת כספים וריצה את עונשו, או מי שנשפט בגלל אינוס שהוא נאסר בעקבותיו. יש פה עניין עם אדם שכבר ריצה את עונשו לחברה.

לאחר שניתן צו כינוס, לנושים יש זכות להגיש תביעת חוב. העובדה שיש לו צו כינוס מתפרסמת  ומוטלת עליו חובה לשלוח לנושים את צו הכינוס בדואר.

לאחר צו הכינוס

החייב צריך להגיש דוחות חודשיים של הכנסות והוצאות כל חודש או חודשיים במשך ההליך. אחת המטרות היא לוודא שהחייב מנהל בצורה מאוזנת את משק ביתו ולא יוצר חובות חדשים. בחודש ספטמבר, 2013  נערכה רפורמה בפעילות כונס הרשמי , לפיה קובעים את הדיון כשנה וחצי לאחר צו הכינוס. במהלך התקופה חוקרים את החייב, בודקים את תביעות החוב וממליצים על אחת משלוש האפשרויות הבאות:

1. ביטול ההליכים – אם החייב לא יצר את החובות בתום לב או שהוא לא מגיש את הטפסים, או לא משלם תשלומים, או יוצר חובות חדשים.
2. הפטר לאלתר -רוני לאחר 18 חודש ההליך מסתיים והחייב מקבל את ההפטר. ההפטר מפטיר את החייב מחובותיו. הפטר לאלתר מיועד לאנשים שאין להם רכוש, או שגם אם יעשו את כל המאמצים, לא יצליחו לשלם אפילו מעט מהחובות שלהם.
3. תכנית פירעון – המנהל המיוחד בודק יחד עם החייב (אבל לאו דווקא בהסכמתו) את כל הרכוש של החייב, לרבות ההשתכרות הנוכחית והפוטנציאלית שלו ומגבשים תכנית פירעון שאמורה להסתיים תוך שלוש שנים מתום הבדיקה (4.5 שנים לאחר הגשת הבקשה), במסגרתה החייב מחזיר את מה שיכול, ואז הוא מקבל הפטר – חובותיו נמחקים.

המשמעות של הפטר היא פטור מכל החובות. ההפטר לא חל על מזונות וקנסות למדינה – חובות אלה לא נמחקים.

יתרונות וחסרונות להליך פשיטת הרגל

יש ריבית פיגורים בהוצאה לפועל. מהשלב שבו יש צו כינוס, כל הריביות נפסקות. כאמור, לכל נושה יש זכות להגיש תביעת חוב, אך יש נושים שלא מגישים ולא יהיו זכאים לסכום כלשהו מקופת פשיטת הרגל. המנהל המיוחד בודק את החוב ויש לסמכות  להפחית את החוב אם יש לכך הצדקה משפטית, לרבות דחית כל החוב.

במהלך הליך פשיטת הרגל (מצו הכינוס ועד קבלת ההפטר) הנושים לא יכולים לנקוט שום הליך נגד החייב.

צו הכינוס מטיל מגבלות לחייב:

1. איסור יציאה מהארץ;
2. איסור שימוש בכרטיס אשראי ובכלל להשתמש באשראי, אבל מותר להשתמש בכרטיס דביט, שאינו מאפשר רכישה באשראי
3. מותר לחייב לפתוח חשבון בנק, ובלבד שהחשבון יתנהל רק בפלוס, זאת מצו הכינוס ועד קבלת ההפטר;
4. מתן אשראי לחייב אחרי סיום הליכי פשיטת רגל אפשרי, אך סביר שהבנק ידרוש ריבית גבוהה יותר כדי לבטח את עצמו.

נקודת המוצא של הכונס הרשמי בעת בדיקת בקשה היא להטיל על החייב לא פחות מ- 500 ₪ בחודש. ואולם כל בקשה נבדקת לגופה, בהתאם  לכל הנתונים של החייב, לרבות גיל החייב, מצבו הבריאותי, מצב משפחתי וכו'.

כאשר ההליכים בעניין החייב אינם מסתיימים במועד הדיון (הפטר לאלתר או ביטול הליכים), החייב מוכרז פושט רגל ומתמנה נאמן. ברוב רובם של המקרים, הנאמן הוא מי ששימש מנהל מיוחד. על פי החוק, נכסי החייב מוקנים לנאמן. הוא רשאי לממש את נכסי החייב, באישור בית המשפט.

אחרי ההפטר לא אחת נשארת נקודה שחורה על שמו של החייב מבחינת המערכת הבנקאית. לפי החוק – עד שבע שנים לאחר ההפטר מותר לבנקים להתייחס לכך שהחייב היה בפשיטת רגל. למיטב ידיעתי בפועל הבנקים לא מתעלמים מההפטר {וזוכרים זאת לחייב גם מעבר לשבע שנים}.

בתחילת חודש ספטמבר, 2015 נכנס הליך הפטר בהוצאה לפועל.

האם נכון שבני זוג יכנסו יחדיו לפשיטת רגל?

נניח שהעסק הוא של הבעל. כאשר החובות אינם של האישה, אין אפשרות לנקוט נגדה הליכי גבייה, למרות שבפועל עול החובות נופל גם עליה (אלא אם הבעל נכנס להליכי פשיטת רגל). כשקובעים את התשלום החודשי לוקחים בחשבון את הכנסת משק הבית – כלומר של בני הזוג. אם הוא יקבל הפטר, אז הנושים לא יוכלו לפנות אליה, למעט לגבי חובות שהיו רשומים על שמה. אם לבני הזוג יש חובות משותפים, אז שניהם יכולים להיכנס להליך של פשיטת רגל.

סוגי נושים

נושים מובטחים

כמו משכנתה, בנק שנתן משכנתה למימון רכישה (רכב, בית) ואז נוצר שעבוד של הנכס. נושה זה יכול לפעול גם מחוץ להליכי פשיטת הרגל.

נושים בדין קדימה

כלומר גובים לפני כולם. החוב הראשון שישולם יהיה שכר עבודה, אחריו ניכויים משכר עבודה. בדרגה השלישית של דין הקדימה נכנסים תשלומים למס הכנסה ולמע"מ (שנה אחת מתוך שנות המס, לפי בחירת רשויות המס) , דמי שכירות וארנונה (משנה קודמת לשנה בה נכנס החייב לפשיטת רגל) ומזונות.

כאשר ביטוח לאומי משלם את התשלומים (בין אם שכר עבודה ובין אם מזונות) הביטוח הלאומי "נכנס לנעליים" של אותו נושה וזכאי לדין קדימה.

כאשר לחייב חוב מזונות גדול, זה נימוק למתן הפטר לאלתר, שכן מחד כל התשלומים יגיעו לזכאי במזונות (כי זה דין קדימה), אך כיוון שההפטר אינו חל על חוב מזונות, הרי שביטול ההליכים לא יפגע בזכאי למזונות, ובגלל גובה החוב הנושים האחרים ממילא לא יקבלו דבר.

לבנות הזוג לשעבר של החייב יש גם מעמד בהליך ביחס למזונות שלהן או של ילדיהן; במהלך פשיטת הרגל יש להן זכות לפנות לבית המשפט ולקבל הקצבת מזונות. כאשר בימ"ש לענייני משפחה קובע מזונות, הוא שוקל רק את זכות הילדים ויכולת האב והשיקול העיקרי הוא טובת הילד. כאשר החייב נכנס לפשיטת רגל, בית המשפט צריך לשקול גם את זכותם של הנושים,  ובית המשפט יכול לקבוע סכום נמוך יותר. בכל מקרה חוב המזונות ממשיך להיצבר בתקופה הזו, וכאמור – אין עליו הפטר.