סיפור לפסח - מתנה לאפיקומן

"מה אתה מחפש"? שאלתי את אביתר שישב מול המחשב והסתכל באתרים של חנויות צעצועים. "אני מחפש מתנה לאפיקומן " השיב אביתר והצביע על רובה נרף עם מחסנית. "מה אתה אומר" ?

"גדול" אמרתי , כמה חיצים יש לו?

"48"" אמר אביתר, "ואתה יכול לטעון אותם"!

"גם אני רוצה כזה" אמרתי. "לכל הבנים בכיתה שלי יש רובי נרף משוכללים, ושכשאנחנו עורכים קרבות, אני תמיד מפסיד כי הרובה שלי קטן ואני צריך כל פעם לטעון אותו מחדש".

"אתה מפסיד כי אתה אידיוט" צחק אביתר

"אתה אידיוט" אמרתי

אביתר ניסה לחקות אותי.

"אי-מא"  צעקתי

אימא שלנו נכנסה לחדר. "מה כבר קרה? " היא שאלה

"הוא קרא לי אידיוט" אמרנו אביתר ואני ביחד, וצחקנו

"אני לא מרשה לקרוא  לילדים שלי בשמות" חייכה אימא והרימה את נעלי ההתעמלות שלי מהשטיח. היא הושיטה לי אותם. "למקום בבקשה".

"על מה אתם רבים? "

"אני בוחר מתנה לאפיקומן", הסביר אביתר , "וגם הוא רוצה כזאת מתנה".

אתם יודעים למה בכלל מעניקים מתנות למי שגונב את האפיקומן? היא שאלה

"כי.."  התחלתי לענות "נתנו אפיקומנים לילדים כשבני ישראל יצאו ממצריים"?

אימא הנידה בראשה לשלילה.

"בגלל שהתנהגנו כל כך יפה כל הסדר" ? ניחשתי שוב

"כמעט" אימא אמרה. "מאחר והסדר ארוך, ניסו למצוא דרך שהילדים לא יירדמו, ואז החליטו להחביא את האפיקומן בתחילת הסדר, ורק בסופו הילדים צריכים למצוא אותו., אבל ממנהג נחמד זה הפך למסחטה ולעוד סיבה לבזבוזים לא נחוצים".

"טוב" אמרתי, אז אם אני אשאר ער ואמצא את האפיקומן, את חושבת שסבא יסכים לקנות לי ולאביתר רובה נרף??

"אפילו בשותף!" אמר אביתר.

"סבא קונה לכם מתנות כל הזמן". אמרה אימא, לימי הולדת, לחגים וגם סתם כשהם באים לבקר.

" גם לי צובט לפעמים  בלב כשאני רואה הורים אחרים שקונים לילדים שלהם כל מה שהם רוצים, ואנחנו לא קונים לכם- אמרה אימא " למרות שגם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו. אבל אבא ואני חושבים שלא צריך לקנות כל הזמן. תראו מה קורה עם כל הצעצועים והמשחקים שיש לכם בחדר. אתם לא משחקים בהם כמעט. אתם כבר  לא שמחים כשקונים לכם משהו, כי תמיד יגיע ילד מהכיתה שלכם עם משחק חדש שאין לכם אותו. הרובים שלכם מספיק טובים  כדי שתוכלו לשחק איתם.  תקבלו מתנה לאפיקומן כי זה המנהג, אבל אני ממש לא מסכימה שתבקשו מסבא רובה נרף. זה יקר ומיותר."

אוףףףף  אמרתי, אבל עמוק בלב ידעתי שאימא צודקת.