איך נותנים מעשר כספים כשנמצאים במשבר כלכלי?

"ואמר רבי יוחנן: מאי דכתיב עשר תעשר – עשר בשביל שתתעשר" (מסכת תענית דף ח ע"ב)

מעשר כספים הוא מנהג חשוב ומבורך מאוד: להעביר 10% מכל ההכנסות שלנו לצדקה או למימון של לימוד תורה.

גם בתקופות של עומס כלכלי, של משיכת יתר, של הלוואות שהולכות ולוחצות, אנו מתקשים לוותר על המנהג החשוב הזה, ומתאמצים כמה שיותר "להיות תמיד בצד הנותן".

לפני מספר שנים פנינו בארגון פעמונים לרב זילברשטיין במספר שאלות לגבי נתינת מעשר כספים במצב בו משפחה נתונה במשיכת יתר או בחוב, ובפרט במצב בו יש ריבית על חובות אלה.

הרב מצטט את בעל שו"ת שבט הלוי (ח"ז סימן קצה):

"וזה פשוט אצלי שכל אדם שהוא בעל חוב לאחרים וע"י הפרשת מעשר כספים ממעט בפרעון חוב לא טוב עושה בעמיו"

ופוסק: אדם שיש לו חוב מאחיו, של 100000 שקל, ואחיו יכול לבקש ממנו כל רגע את החוב, הרי הוא בעל חוב, וצריך לשמור כל שקל עבור החוב. כמו כן החייב כסף לבנק, הרי הוא בעל חוב, וקודם ישלם את חובותיו.

ויש לדעת שאם פטור מצדקה, כל שכן שלא ינהג את ביתו ברחבות, כמנהג בעלי בתים חשובים, אלא יש לו לקנות רק את הדברים המינימאליים, וכל שאר הכסף, צריך לשמור עבור פרעון חובותיו.

דבריו של הרב ברורים – במצב של חובות אסור להפריש מעשר כספים, אלא קודם כל יש להחזיר את כלל החובות, זאת גם מכיוון שאיסור ריבית, שהוא איסור דאורייתא, חל גם על המלווה וגם על הלווה.

מה ניתן לעשות עם מעשר כספים בכל זאת?

• אפשר לצאת ידי חובת מצוות מעשר גם בסכום נמוך יותר, שאיננו 10% בדיוק מסך ההכנסות.
• לפי רוב הפוסקים גם הוצאות על חינוך הילדים ניתן לשלם מכספי המעשר, כך שאפשר לבדוק מהו הסכום שאנו משלמים על חינוך ילדים ולהפחיתו מסכום המעשר.
• נתינת צדקה לא בכסף ממש, אלא בדרכים אחרות – התנדבות בארגון ונתינת מעשר בשעות התנדבות; בישול ארוחות למשפחות נצרכות וכד'.
• אפשר לרשום את סכומי המעשרות כ"חוב" ולשלם את החוב הזה לאחר סיום תשלום החובות האחרים שהם נושאי ריבית.

כך נוכל גם לקיים את המנהג החשוב הזה, וגם להתקדם עוד צעד לקראת יציאה מחובות.