חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי אושר בכנסת בקריאה שניה ושלישית.– החוק שיחליף את פקודת פשיטת הרגל.

למה בכלל צריך חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי?

נכון להיום החוק שמסדיר את מצבם של אנשים שאינם יכולים לשלם את חובותיהם (חדלי פרעון) הוא פקודת פשיטת הרגל – שהיא גלגול של פקודה מנדטורית משנת 1936, שהתחילה בכלל כהליך גבייה אימתני שהיווה את "נשק יום הדין" של הנושים ("אם לא תשלם אני אכניס אותך לפשיטת רגל").

מאז המציאות הכלכלית השתנתה ללא הכר, ובעיקר מדיניות האשראי הצרכני, שגדל כיום להיקפים של מעל 150 מיליארד (!) ₪ בשנה, כך שהחקיקה שהיתה רלוונטית בשנות ה-30, או אפילו ב-1980 (אז נחקקה פקודה מעודכנת) כבר לא רלוונטית עוד. למעשה, ההתנהלות בתיקי פשיטת רגל היום מוכתבת בעיקר ע"י פסיקה של בתי המשפט שהתפתחה עם השנים, וע"י נהלים פנימיים של הכונס הרשמי, מה שגורם לעתים לפערים ממשיים בין השופטים והמחוזות השונים.

כמובן, שהמצב הנוכחי משאיר את "האזרח הקטן" – שגם כך נמצא במקום מוחלש מול מערכות הגבייה המשומנות של הנושים המוסדיים – עם הרבה בלבול וחוסר ודאות. מבחינה זו, החוק החדש אמור לאמץ את ההסדרים הקיימים, ולעשות בהם סדר, ובשאיפה – ליצור אחידות בין ההחלטות שמתקבלות בבתי המשפט השונים, שזה חשוב מאוד בעינינו, כי נכון להיום, כאמור, יכולים להיות פערים גדולים בין תיק שמתנהל בירושלים לתיק שמתנהל בתל אביב, גם כשהנתונים דומים למדי.

אז מה אומר החוק החדש?

קודם כל ברמה ההצהרתית, החוק החדש מגדיר כמטרה ראשונה את השיקום הכלכלי של החייב, וקובע שקריסה כלכלית אינה עוד "אות קלון", אלא "תאונה כלכלית" – הבדל טרמינולוגי, אבל חשוב מאוד.

ההסתבכות הכלכלית היא אירוע קשה וטראומתי עבור החייבים ובני משפחותיהם, שמוביל לא פעם למשברים לא פשוטים גם בתחומי חיים נוספים. כמובן שהאחריות היא קודם כל על מי שלקח את ההלוואה, אבל ההכרה של המחוקק בכך שגם למציאות הכלכלית יש אחריות לכך היא חשובה, כדי שנוכל להתמקד בפתרון הבעיה, ולא להטיל תחושות אשמה מיותרות על מי שהסתבך בה (בדומה לכך שבתאונת דרכים אנחנו מבינים שמי שאשם הוא לא רק הנהג, אלא גם מצב הכבישים).

חשוב להבין שהמציאות הכלכלית שאנחנו חיים בה היא מורכבת מאוד – תרבות הצריכה חוגגת (כ-300,000 רכבים חדשים עלו הכביש בשנה האחרונה!), ובכל מקום מציעים לנו לקחת הלוואה, לכל מטרה, ואיך שרק נרצה. לא מעט אנשים נורמטיביים מוצאים את עצמם מתגלגלים תוך שנתיים-שלוש ממינוס "סטנדרטי" של 10,000 ₪ בבנק, לחובות של מאות אלפי שקלים.

אם היה מדובר בכמה כשלונות כלכליים, ניחא, אבל כשמדובר במאות אלפי משפחות בארץ זו כבר מכת מדינה של ממש, וצריך פה טיפול שורש – מצד אחד, להגביל את שוק האשראי, אבל מצד שני – לעזור לאלו שהסתבכו בעזרת הדרכה כלכלית מתאימה, כדי שלא יגיעו שוב לאותו מצב. רק כדי לסבר את האוזן – בשנה שעברה כ-20,000 איש נכנסו להליכי פש"ר, ומעל 700,000 איש (כעשירית מהאוכלוסיה!) רשומים כחייבים בהוצאה לפועל – מספרים שרק גדלים מדי שנה.

5 עקרונות חשובים בחוק חדלות פרעון

  1. החוק מבדיל בין שני סוגי חייבים: חייבים שנקלעו למצב בו אינם יכולים לפרוע את חובם בשל התנהלת כלכלית לא נכונה או בשל אירוע שאינו תלוי בהם (מחלה, פיטורים) לבין רמאים. כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) – או הממונה על הליכי חדלות פרעון, בשמו החדש – מקבל סמכויות פליליות על מנת שיוכל לטפל באלו שמנסים לנצל את ההליך לרעה.
  2. כדי שחייבים לא יישארו בתהליך הוצאה לפועל משך שנים, מצב שגורם לחובות להמשיך ולתפוח ולריביות להמשיך ולהצטבר, קובע החוק תהליך שיקום שמוגבל ל-4 שנים. בתום 4 שנים לכל היותר יקבל החייב הפטר – משמע פטור מהמשך תשלום החובות ואפשרות לחזור לחיים כלכליים רגילים. במקרים חריגים לביהמ"ש יש סמכות להאריך את התקופה.
  3. סף הכניסה להליכי חדלות פירעון הוא 50 אלף שקלים במקרה של חובות של אנשים פרטים ו-75 אלף לחובות של חברות. מטרת סף זה היא לצמצם את היקפי הניצול לרעה של החוק ומנוע נוכלות.
  4. הטיפול בחובות קטנים (עד 150 א' ש"ח) יועבר לטיפול ע"י רשם ההוצאה לפועל ושאר התיקים לבתי המשפט לשלום. עד כה הטיפול בכל התיקים התבצע בבתי המשפט המחוזיים.
  5. הגדלת חלקם של הנושים הקטנים בחלוקת כספים. המדינה והרשויות המקומיות (הראשונים בקבלת החזר החוב בעת גביה מהחייב) מוותרות על חלק משמעותי בדין הקדימה שלהן בחלוקת החובות, מויתר זה נהנים הבנקים שממוקמים בדין קדימה לאחר המדינה. הבנקים על פי החוק החדש יעבירו 25% מהחובות שלהם מחובות בשיעבוד צף לחובות במעמד נושה רגיל ומהלך זה אמור להגדיל את חלקם בגביית החובות של הנושים הקטנים.

שיקום כלכלי למה זה טוב?

החוק החדש קובע שבמקרים שבהם חדלות הפרעון נובעת מהתנהלות כלכלית לא נכונה יוכל בית המשפט לחייב את החייב לעבור "הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה" (מעין "קורס נהיגה מונעת"), שזה צעד מבורך ביותר, שימנע מהרבה אנשים לחזור שוב על אותן הטעויות. הבעיה היא – שבשביל זה צריך תכנית עבודה, תקציב ותקנות – ועל אלו עדיין לא התחילו לעבוד.

בדיונים שהתקיימו בועדה בכנסת (אגב, באופן מקצועי וראוי להערכה, מצד כל הגורמים המעורבים) התעקשו חברי הכנסת ונציגי הארגונים החברתיים – ובצדק – על כך שהחוק לא ייכנס לתוקף בלי התקנות, ונציגי משרד המשפטים התחייבו שאכן כך יהיה. החוק החדש צפוי להיכנס לתוקף רק בעוד כשנה וחצי, כך שיש מספיק זמן לכך, אבל המבחן האמיתי שלו, בעיניי, יהיה בתוצאה של תכניות ההכשרה שיוחלט עליהן.

כבר היום יש ארגונים ופרויקטים חוצי מגזרים שמלווים אלפי משפחות שלא מצליחות לגמור את החודש כמו פרוייקט נושמים לרווחה ופרויקט קידום משפחות. עבודת מטה רצינית, שתשלב את כל הגופים האלו, שמכירים היטב את המצב בשטח, תוכל ליצור תכנית כוללת ורצינית שתשנה מציאות חיים עבור אלפי משפחות שנקלעו לסבך החובות.

 

הכותב הינו עו"ד תומר רבינוביץ, מתנדב פעמונים ויו"ר עמותת "דף חדש – ללא חובות".

מאמרים קשורים

חוק נתוני אשראי, מערכת נתוני אשראי ודירוג אשראי 
חוק נתוני אשראי, מערכת נתוני אשראי ודירוג אשראי 

מדריך: מערכת נתוני אשראי, מה זה, למה זה ולמי... קרא עוד על חוק נתוני אשראי,...

5 כללי אצבע על: מאגר נתוני אשראי
5 כללי אצבע על: מאגר נתוני אשראי

חמישה טיפים על מה כדאי לעשות עם מאגר נתוני... קרא עוד על 5 כללי אצבע על:...

דואר אלקטרוני






איפוס סיסמא



אינך רשום? אנא מלא את השדות הבאים
הרשם ויהיה אחד מאלפי החברים שלנו, אנו מתחייבים לתכנים הולמים ומותאמים אישית עבורך, כמו כן תוכל להגיב באתר ולשלוח סיפורים.

בחר תפקיד

פעמונים עונים
בשירות "פעמונים עונים" תוכלו לקבל מענה לשאלות בנושא כלכלת המשפחה.

לידיעתכם, המידע והתשובות הניתנות הינם כלליים וחלקיים בלבד ואינם באים להחליף ייעוץ אישי מקצועי, המבוסס על נתוניו האישיים של הפונה. אם החלטת לפעול על בסיס מידע זה, חלה עליך האחריות המלאה והבלעדית לפעולתך ותוצאותיה ולא תחול כל אחריות על ארגון פעמונים או מי מטעמו.

צור איתנו קשר / אנא מלא את השדות הבאים