תהליכי הליווי בפעמונים מותאמים לצרכי הפונה וניתנים באופן פרטני או במסגרת קבוצתית.

אילו סוגי של תהליכי ליווי כלכלי יש?

ליווי כלכלי בקבוצה

ליווי בקבוצה ניתן במסגרת קבוצתית למספר משתתפים המתמודדים עם קשיים דומים.

הסדנה כוללת סדרת מפגשים עם מנחה מקצועי.

בחלק מהסדנאות, בצד המפגשים הקבוצתיים ייפגש כל משתתף באופן אישי עם מתנדב פעמונים, שיסייע לו לבחון את נתוניו הפיננסיים והפעולות שעליו לעשות (הנתונים האישיים יבחנו  במפגשים האישיים בלבד).

עבודה קבוצתית מאפשרת למשפחות לשתף זו את זו בהתלבטויות שלהן, בהצלחות ובטיפים מהשטח. הקשר החברתי שנרקם בין המשתתפים בסדנה, נמשך פעמים רבות גם לאחר סיומה, דבר שמאפשר מתן תמיכה הדדית להבטחת המשך התנהלות כלכלית אחראית.

ליווי כלכלי אישי

הליווי האישי מיועד לאלו הזקוקים לסיוע ממושך לצורך שיפור מצבם הכלכלי. התהליך כולל פגישות שוטפות עם מומחה שמסייע בהבנת המצב הפיננסי, בניתוח אפשרויות לפעולה, בבניית תכנית להבראה כלכלית וביישומה.

בסיום התהליך, נשארים בידי הפונה ידע וכלים משמעותיים המאפשרים לו לנהל את החיים הכלכליים שלו באחריות ובאופן עצמאי.

  כן, אני רוצה ליווי (טופס מקוון)

מהם השלבים בתהליך הליווי?

שלב ראשון – קבלת החלטה

החלטה זו משקפת מודעות משפחתית לבעיה כלכלית, ותחושה שצריך למצוא כיוון חדש להתמודדות, שיביא להחזרת השליטה והוודאות למשפחה.

דוגמאות מתוך דבריהן של משפחות שפנו לפעמונים:

"אנחנו שנים מנסים לצאת מהמינוס הגבוה ולא מצליחים"

"הפחד שלנו שאם עכשיו אנחנו לא מצליחים לצאת מהמינוס מה נעשה בעוד 5 חודשים עם ילד נוסף"

"אני לא מבין מה אנחנו עושים לא טוב. שנינו עובדים קשה"

לא פעם המודעות הכלכלית עולה כפועל יוצא של שדרים מהסביבה – הטלפון מהבנק, נושים המתדפקים על הדלת, הלוואה נוספת שלוקחים ואין מאיפה להחזיר.

שלב השני – זיהוי המצב הכלכלי הקיים

שלב זה בתהליך נקרא שיקוף, והוא כולל את זיהוי ההוצאות, ההכנסות, הנכסים והחובות של המשפחה. בחינת המצב מבוססת על שקלול נתונים העולים מתוך מסמכים כמו חשבונות ודיווחי בנק, עד קבלת תמונה ברורה על הפער בין ההכנסות להוצאות, מצב החובות וקיומם של נכסים בידי המשפחה.

משפחות הפונות להבראה כלכלית אומרות לא פעם:

"הכסף נוזל בין האצבעות"

"אני לא יודע לאן הולכת המשכורת"

ואכן, הנחת היסוד העומדת בבסיס התהליך היא יצירת שקיפות ונראות של הכסף – "כל שקל ידוע". לרוב, הפעילות הכספית של משק הבית היא פעילות עמומה, נוכחת ומשפיעה מאוד אך בלתי נראית. הזמינות של אמצעי התשלום, ובעיקר כרטיסי האשראי, הופכת את הכסף למשאב חמקמק, מהותית ותפישתית.

חשוב לציין בהקשר זה את התעתוע שיוצרת שיטת התשלומים. "קנה היום שלם מחר, בעוד חודש, במשך שנה…" התשלומים מקשים עוד יותר על היכולת לעקוב אחר ההוצאות, לתכנן ולנהל את כלכלת המשפחה, ובהרבה מקרים הם רק יוצרים אשליה של יכולת התמודדות טובה יותר עם ההוצאה.

שלב שלישי – בנית תקציב מאוזן

לאחר שתמונת המצב ברורה, נבנה תקציב מאוזן מבחינת הכנסות והוצאות. תקציב שאינו גירעוני מחד, ומאפשר לתת מענה לצרכים החיוניים למשפחה מאידך. התקציב משקף סדרי עדיפויות של המשפחה, לאחר שהמשפחה החליטה על וויתורים בנושאים מסוימים כדי לאזן את התקציב. וויתורים אלה עלולים להיות ויתורים כואבים, שכן הם מייצגים שינוי בדפוסי התנהגות ובהרגלים. הרגלים הקשורים לסגנון חיים, בילויים, מזון, ביגוד, נופש וכדומה. כוחו של ההרגל נובע מהפיכתו למובן מאליו. קשה לראות כיצד אפשר להיפרד מהרגל שהפך לחלק בלתי נפרד מאורח החיים. למשל:

לנסוע באוטובוס במקום ברכב פרטי?

לוותר על אכילה בחוץ במסעדות ובתי קפה?

לוותר על מותג אהוב?

לוותר על ביקורים בקניון שעלותם גבוהה?

יתרונו של תקציב הינה במרחב שהוא מאפשר לסדרי עדיפויות אישיים. בתוך המסגרת התקציבית אפשר להגדיר צרכים ורצונות, ולהגדיר על מה לא נוותר בשום אופן, לעומת דברים שעליהם ניתן לוותר בקלות יחסית, מה חיוני ומה מותרות והחדשות הטובות הן שלהרגלים יש חלופות. מציאת חלופה מתאימה תיתן מענה לצורך העומד בבסיס ההרגל בלא להינזק מהעלות הגבוהה של הרגלים יקרים. למשל בגדים או מזון לא חייבים לקנות בקניונים ובמרכזי הקניות היקרים. אפשר למצוא בקלות רבה  מרכזי קניות זולים. לא חייבים לאמץ בילויים יקרים, אפשר לאמץ בילויים מספקים שמאפשרים שמירה על מסגרת התקציב.

יצירת תקציב מאוזן כוללת גם כמובן הגדלת הכנסות. זו יכולה להתרחש במגוון דרכים, באמצעות תוספת שכר, נטילת תפקידים נוספים במסגרת העבודה הקיימת, עבודה נוספת בחלקיות משרה או באופן פרויקטאלי. יחד עם זאת יש לזכור כי לעיתים קרובות גם תוספת השכר נבלעת בתוך תקציב שאינו מאוזן ומנוהל כהלכה. קיימת נטיה של משפחות רבות לנצל את מקסימום הכסף הזמין להן. טעות זו עלולה ללוות אותן גם כאשר ההכנסות גדלות.

שלב רביעי – בקרת תקציב והסדר חובות

בשלב זה נערך מאמץ שיטתי ומכוון לעמוד בגבולות שהתקציב מכתיב. משפחות שחוו את התהליך מספרות על התמודדות לא פשוטה אך גם תוצאות משמעותיות:

"עשינו ויתורים מאוד כואבים"

"צמצמנו ביטוחים, טלפון, רכב מהעבודה, חינוך"

"הורדנו חלק נכבד מההוצאות"

"עשינו ויתורי נוחות"

ניתן לראות בתהליך זה תהליך מאתגר ואפילו משחקי ויצירתי. איך לשחק יותר טוב עם הקלפים שבידי. לדוגמא, ללמוד לעשות השוואת מחירים, להתמקח, לזהות אלטרנטיבות ולהימנע מקניה ספונטנית ללא מחשבה. חלק מה"משחק" הוא לגלות את ה"שדונים המדיחים" שאורבים לנו ובלחיצת כפתור מפעילים אותנו וגורמים לנו לצרוך מעבר למה שקבענו בתקציב.

אחד השדונים הערמומיים ביותר הוא השדון של הערך העצמי – חווית הזהות בין ההערכה העצמית ובין צריכה – "אני הוא מה שיש לי".  בהקשר זה חשוב להגביר מודעות לתהליך קבלת ההחלטה על קניות/רכישות של מוצרים או שירותים, ולבחון אותו מחדש:

האם אני פועל באופן רציונאלי?

מה מילת הקסם שמפעילה אותי? – "רק בשביל הילדים" "אי אפשר לארח בלי עשרים מנות על השולחן" וכו'.

האם אני קונה כדרך להתמודד עם רגשות כמו צורך בפיצוי, רגשות אשם, חרדה, מתח?

חשוב להתמודד עם תהליכים של השוואה חברתית המשפיעים מאוד על שימוש בכסף. הצורך להשתייך ולהיות "כמו כולם" מייצר סטנדרטים מדומיינים הפועלים כמכבש של לחצים. לעיתים ניסע לנסיעה משפחתית יקרה לחוץ לארץ רק בגלל שהשכנים נסעו, ואנחנו אפילו לא יודעים שזה על חשבון המינוס.

במידה ויש חובות זהו בדיוק הזמן לטפל בהחזרתם. אחרי שהמשפחה מבינה שיש אפשרות לבחור בדרך חיים אחרת, היא צריכה לסכום את גובה החובות שלה ולראות כיצד היא מכניסה את פריסת החזרתם לתקציב העומד לרשותה. פעמונים מקפידה לדבר אל המשפחה בגובה העיניים ולתת לה אפשרות לקחת אחראיות ע"י התנהלות כלכלית נכונה על שגיאות/ טעיות שנעשו בעבר.

שלב חמישי – חשיבה קדימה ותכנון עתידי

תהליך הליווי הכלכלי מסתכם במבט קדימה – זיהוי המטרות הפיננסיות שלי, והערכות למימושן. למטרה פיננסית ערך מוטיבציוני, המאפשר מיקוד וגיוס משאבים אישיים ומשפחתיים. מתוך דברי משפחות מלוות:

"תוך שנה אגיע ליעדים שהצבתי לעצמי"

"לראות קדימה מעבר לדשדוש היומיומי, זה לא בשמיים"

התכנון העתידי כולל מטרות לטווח קצר, בינוני וארוך, ומאפשר חיסכון לקראת מטרות אלה. מטרות אלה משתנות ממשפחה למשפחה – אצל אחת חיסכון לרכב חדש הינה חיסכון לטווח בנוני ולאחרת טווח קצר. הדבר תלוי בגובה ההפרשה וביכולת הכלכלית המשפחתית ע"פ סדרי העדיפויות של אותה משפחה.

בתכנון העתידי אנו נותנים דגש גם לחיסכון פנסיוני, כלומר חיסכון לטווח ארוך.  משפחות רבות נוטות להזניח חסכון זה בגלל מורכבות הנושא ונטייה לחיות את ה"כאן ועכשיו". חשוב כמובן לקחת אחריות גם על תחום הפנסיה, לבדוק ולוודא שסכום ההפרשה מתאים, עלות הביטוחים ודמי הניהול כדאיים, המסלול בו אנחנו נמצאים מתאים לשלב בחיינו, והחיסכון הנצבר תואם את צרכינו העתידיים לאחר שנפרוש מהעבודה.

באמצעות חשיבה על העתיד המשפחה בונה חוסן כלכלי, רווחה לטווח ארוך ומשפיעה גם על רווחת דור ההמשך.

  כן, אני רוצה יעוץ (טופס מקוון)

מאמרים קשורים

שאלות ותשובות בנושא: תהליך הליווי האישי
שאלות ותשובות בנושא: תהליך הליווי האישי

שאלות ששאלו גולשים ותשובות שניתנו במסגרת... קרא עוד על שאלות ותשובות...

עושים חשבון - סרט תיעודי קצר על משפחה שלוותה בפעמונים
עושים חשבון – סרט תיעודי קצר על משפחה שלוותה בפעמונים

הצצה דוקומנטרית לחייה של משפחה ומצבה הכלכלי. קרא עוד על עושים חשבון –...

דואר אלקטרוני






איפוס סיסמא



אינך רשום? אנא מלא את השדות הבאים
הרשם ויהיה אחד מאלפי החברים שלנו, אנו מתחייבים לתכנים הולמים ומותאמים אישית עבורך, כמו כן תוכל להגיב באתר ולשלוח סיפורים.

בחר תפקיד

פעמונים עונים
בשירות "פעמונים עונים" תוכלו לקבל מענה לשאלות בנושא כלכלת המשפחה.

לידיעתכם, המידע והתשובות הניתנות הינם כלליים וחלקיים בלבד ואינם באים להחליף ייעוץ אישי מקצועי, המבוסס על נתוניו האישיים של הפונה. אם החלטת לפעול על בסיס מידע זה, חלה עליך האחריות המלאה והבלעדית לפעולתך ותוצאותיה ולא תחול כל אחריות על ארגון פעמונים או מי מטעמו.

צור איתנו קשר / אנא מלא את השדות הבאים