מהי כלכלה התנהגותית?

כלכלה התנהגותית מאתגרת את הדרך שבה אנו תופסים את המושג "רציונליות". חשיבה רציונלית במרחב הכלכלי מוגדרת כך: "קבלת החלטה המפיקה את התועלת הרבה ביותר עבור מקבל ההחלטה, תוך התחשבות בכל המידע הנגיש לו".

תועלת היא כמובן סובייקטיבית. לדוגמה: "אני בוחר לחסוך ולסבול מעט עכשיו כדי שאוכל לפרוש לגמלאות וליהנות בעתיד, כי אני מעריך את רווחתי בעתיד יותר מנוחותי בהווה" או לחילופין: "אני בוחר לקנות את הנעליים האלו כעת משום שאני יודע שההנאה שהן יסבו לי כעת רבה מהנזק הכלכלי שייגרם לי בעתיד". האמרה השניה רציונלית באותה מידה כמו הראשונה, משום שבשני המצבים אנחנו מודעים להשלכות. אך מה אם האופן שבו אנחנו קובעים סדרי עדיפויות – "אני מעדיף את א' על פני ב' משום שא' מפיק עבורי יותר תועלת" – מועד לפורענות?

האם כלכלה התנהגותית היא מדעית?

בשנת 2014 ביצעו חוקרים את הדימוי ממוחשב הכי מדויק של המוח, עד לאותה עת. ל'מחשב העל' לקח ארבעים דקות לעבד ולדמות שנייה אחת של אחוז אחד מכלל הפעילות של המוח[1]. הרוח האנושית מורכבת לאין ערוך. לכן, אין זה מפליא שהמדע עדיין רחוק מלהבין את כל התהליכים המרכיבים את המודע האנושי.

ענפים מסוימים בכלכלה מצטרפים למדעים אחרים בניסיון להבין ממה מורכבים תהליכי קבלת ההחלטות של בני אדם. כלכלנים מתמודדים עם בעיות אלה על ידי בניית מודלים מופשטים המתיימרים להסביר את המציאות. כמו במדעים אחרים הנמצאים ב'חיתוליהם', גם מודלים אלו לעתים סותרים זה את זה ולפעמים אף נכשלים ביכולת לצפות ולהסביר חוסר איזון במערכות כלכליות. אנקדוטה מפורסמת מספרת כיצד הכלכלה, כתחום מחקר, עוסקת בהגדלת טווח הזמנים שבין משברים כלכליים – מהתרחשות פעם בשנה לפעם בעשור. באופן אירוני, מודלים מאקרו-כלכליים עדיין לא מצליחים למנוע ממשברים כלכליים חמורים מלהישנות בממוצע אחת לשבע שנים[2].

עם זאת, אל לנו להרשיע את הכלכלה ולחרוץ את דינה כחסרת תועלת. חשוב לזכור כי כלכלנים מסוימים, הם אלה שחשבו כנגד הזרם וכנגד רוח התקופה והם אלה שהגו תכניות שחילצו מעצמות מהמשברים החמורים בהיסטוריה. לדוגמה: ג'ון מיינרד קיינס, שייסד אסכולה חדשה, פעל בזמן השפל הגדול שבין מלחמות העולם – תקופה שבה שלטו חוסר וודאות והיעדר אופק כלכלי. קיינס, כלכלן מהפכני, פרש בהפגנתיות מוועידת השלום בפריז בשנת 1919, על רקע תשלומי הפיצויים שהוטלו על גרמניה, בטענה כי הם יובילו למלחמת עולם נוספת. תרחיש אימים שבדיעבד התברר כנכון. הכלכלן היה חלוץ בחשיבתו וסבר כי התערבות ממשלתית בשווקים תבטיח צמיחה כלכלית. עד היום ראשי מדינות משתמשים בתיאוריות 'אסכולת קיינס', כדי להתמודד עם משברים כלכליים.

חשיבה חדשנית היא זו שמקדמת מחקר. בייחוד בזמנים שכל התורות הקיימות אינן מצליחות להסביר את המציאות ולצפות אותה. שבעים שנה עברו מאז התפרסם ספרו של קיינס "התאוריה הכלכלית של תעסוקה, ריבית וכסף" שבו פרש את משנתו, ונדמה כי משברים כלכליים עדיין נמצאים על סדר היום של מקבלי ההחלטות, והאקדמאים עדיין רחוקים מלהבין מדוע המשתתפים בשווקים פועלים כפי שהם פועלים. בצלו של המשבר הכלכלי האחרון בשנת 2008 ועל רקע ההאטה הכלכלית בעולם, עלתה החשיבות של הבנת הסיבות בגללן פועל היחיד  כפי שהוא פועל, משום שבסופו של דבר כל הפרטים מסתכמים בכלכלה בכללותה. בעשורים האחרונים, התחילה מגמה מעניינת של שילוב בין תחומים, למשל כלכלה ופסיכולוגיה. כלכלנים הפסיקו לטעון כי הם יודעים להסביר כיצד בני אדם חושבים ומדוע הם לא תמיד פועלים באופן רציונלי אלא בניגוד לתועלתם האישית (כפי שסבר אבי הכלכלה המודרנית, 'אדם סמית'), ופנו לפסיכולוגיה לקבלת תובנות.

ישראלים וחקר הכלכלה ההתנהגותית

עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, שני חוקרים ישראלים, פסיכולוגים בהכשרתם, תרמו הרבה במחקרם להבנת המנגנונים הפסיכולוגיים האחראים על קבלת החלטות של בני אדם. כהנמן, שזכה בפרס נובל לכלכלה על מחקרו, (פרס הנובל מוענק לאנשים בחייהם, על כן טברסקי, שלא היה בין החיים באותה עת, לא זכה בו) המשיך לכתוב ספר בנושא: "לחשוב מהר לחשוב לאט", שזכה לאהדה גם מחוץ לעולם האקדמיה. בספרו הדגיש כהנמן את ההבדל שבין החשיבה האימפולסיבית-המהירה, הטומנת בחובה יותר סיכונים, ובין החשיבה השקולה-האיטית. אין בזאת לומר כי חשיבה אימפולסיבית הינה בהכרח שלילית. חשיבה מהירה נחוצה בחיי היומיום בהם אין זמן לשקול לחוד ובמלוא תשומת הלב כל בעיה בה אנו נתקלים. עם זאת, היא נוטה להמעיט בסכנות ארוכות טווח, ובכוחה להצדיק התנהגות שהחברה רואה בה כשלילית. לדוגמה: חשיבה אימפולסיבית היא אחת הסיבות שבגללן מעשני טבק נענים לדחף לעשן וממעיטים בחומרת ההשלכות הבריאותיות שבעישון סיגריות (זאת פרט לטבען הממכר ביולוגית).

תרומתם של טברסקי, כהנמן וחוקרים נוספים להבנת דפוסי התנהגות היא כבירה. לפני בואם, הכלכלה הקלאסית והניאו-קלאסית גרסה כי כל החברים במרחב הכלכלי רציונליים. כלומר, כל אדם העומד בפני מצב בו הוא נדרש לקבל החלטה, בין אם פיננסית או לאו, יקבל את ההחלטה המיטבית בהתחשב במידע הנתון לו. פרדיגמות אלה לא מסבירות למה, למשל, אנחנו מיישמים בהחלטותינו נורמות מסוימות כאשר על הפרק עומד כסף, ונורמות שונות במצבים שבהם כסף אינו נכנס למשוואה. הן לא מסבירות מדוע בסיטואציות בהן כסף לא מעורב אנחנו נוטים להיות יותר נדיבים יותר, לדוגמה: מדוע אנחנו נתעקש לוותר על הצ'יפס האחרון בצלחת, אך לא נעז לחשוב ברצינות על וויתור מרצון של המטבע האחרון בארנק. דוגמה זו אולי נשמעת קצת משעשעת ולא משמעותית אך היא יכולה לשפוך אור על האופן שבו אנו מקבלים החלטות חשובות יותר.

פסיכולוג ישראלי נוסף, דן אריאלי, שתרומתו אף היא רבה לחקר הכלכלה התנהגותית, עוסק בהבנת רציונליות בפעולותינו והיעדרה. אריאלי היה הראשון שזיהה את אפקט "מחיר האפס". על פי הכלכלה הקלאסית, אין העדפה מיוחדת של אנשים למוצר כאשר הוא מוצע בחינם. כלומר, על פי התיאוריה הקלאסית, העליה בביקוש למוצר כתוצאה מירידה במחירו מאחת עשרה אגורות לאגורה אחת, אמורה להיות שווה לעליה בביקוש כאשר מחירו של אותו מוצר יורד מעשר אגורות לאפס אגורות. במציאות המצב שונה: כשמחיר מוצר כלשהו יורד לאפס, הביקוש אליו מרקיע שחקים באופן לא פרופורציונלי. על פי אריאלי, ההסבר לכך נעוץ באפקט הפסיכולוגי שבבחירת מצב 'נטול חסרונות'. ככל שלמצב יהיו פחות חסרונות, אפקט התגובה החיובית אליו יהיה חזק יותר באופן לא פרופורציונלי. מסקנה זו אולי נשמעת מובנת מאליה, אך חשוב להבין שרציונליות אצל הפרט, כפי שהובנה על ידי כלכלנים עד כה, משמשת אבן יסוד לתאוריות הדנות בכלכלות שלמות.

לכלכלה התנהגותית יש דברים רבים להציע, לא רק לאקדמאים אלא גם לצרכנים. החלטות יומיומיות רבות מושפעות מדחפים וחשיבה לא רציונליים. לכלכלה התנהגותית כתחום מחקר יש פוטנציאל עצום לתרום לשיפור הכלכלה, בין היתר על ידי חינוך הצרכנים לחשיבה פיננסית וכלכלית נכונה. אמנם המוח האנושי מורכב מדי מלהבין,  אך השקעה בחינוך נכון, יכולה לתרום לתעדוף נכון יותר וממילא לקבלת החלטות נבונות יותר. עצם המודעות להרגלים רעים והסיבות להן, כמו נטייתנו לתת ליצרים להשתלט על חשיבה שקולה ומבוססת, יכולה לסייע לנו לקבל החלטות נכונות יותר.

 

[1] http://www.telegraph.co.uk/technology/10567942/Supercomputer-models-one-second-of-human-brain-activity.html

[2]  מאמר של האקונומיסט הסוקר משברים פיננסים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה

http://www.economist.com/news/essays/21600451-finance-not-merely-prone-crises-it-shaped-them-five-historical-crises-show-how-aspects-today-s-fina

Related Post

סיוע חומרי לאנשים החיים בעוני: סקירה היסטורית ומגמות נוכחיות
סיוע חומרי לאנשים החיים בעוני: סקירה היסטורית ומגמות נוכחיות

עבודתם של ג'וני גל, מיכל קרומר-נבו, שביט... קרא עוד על סיוע חומרי לאנשים...

עצות שימושיות לחסכון בחשבון החשמל בחורף
עצות שימושיות לחסכון בחשבון החשמל בחורף

צריכת החשמל בחורף עשויה להיות גבוהה יותר... קרא עוד על עצות שימושיות...

דואר אלקטרוני






איפוס סיסמא



אינך רשום? אנא מלא את השדות הבאים
הרשם ויהיה אחד מאלפי החברים שלנו, אנו מתחייבים לתכנים הולמים ומותאמים אישית עבורך, כמו כן תוכל להגיב באתר ולשלוח סיפורים.

בחר תפקיד

פעמונים עונים
בשירות "פעמונים עונים" תוכלו לקבל מענה לשאלות בנושא כלכלת המשפחה.

לידיעתכם, המידע והתשובות הניתנות הינם כלליים וחלקיים בלבד ואינם באים להחליף ייעוץ אישי מקצועי, המבוסס על נתוניו האישיים של הפונה. אם החלטת לפעול על בסיס מידע זה, חלה עליך האחריות המלאה והבלעדית לפעולתך ותוצאותיה ולא תחול כל אחריות על ארגון פעמונים או מי מטעמו.

צור איתנו קשר / אנא מלא את השדות הבאים