יום עצמאות שמח

ביום שישי בדרך לארוחת ערב אצל סבא וסבתא,  עצר אבא ברמזור.  אל המכונית ניגש נער צעיר ובידו זר של דגלים, ונקש על החלון.

"רק 10 שקלים לדגל "  אמר הבחור, וניסה להלביש את הדגל על החלון שלנו.

"אנחנו צריכים דגל!"  קפץ אביתר. "עוד מעט יום העצמאות ועוד לא  קישטנו את האוטו". הוא פתח את החלון והושיט ידו. "אבא, יש לך 10 שקל?".

"אביתר תסגור בבקשה את החלון, ואל  תוציא ידיים"  אמרה אימא. הרמזור התחלף לירוק. אבא הסתכל במראה, וכשאביתר ישב וקשר מחדש את חגורת הבטיחות הוא נסע.

"למה?" שאלנו אביתר ואני ביחד. "אתה לא רוצה לתלות גם השנה דגל ישראל על האוטו?".

"בוודאי שאני רוצה". אמר אבא." "חייבים לתלות דגל ישראל על המכונית, אחרת זה לא חג, אבל אין שום צורך לקנות דגל חדש, בטח לא במחיר כל כך גבוה. קנינו דגלים בשנה שעברה, שמרנו אותם בתא המטען, כשנגיע לסבא סבתא נוציא אותם ונחבר אותם לחלון".

"אבל הם משנה שעברה!" אמרתי.  "הם קצת.. משומשים".

"ומה הבעיה בדגל קצת משומש? אימא הסתובבה אלינו.

"הוא מקומט"? ניסיתי להסביר

"הוא התלכלך מאבק"! אמר אביתר

"שמרנו אותו מקופל בתוך שקית" אמרה אימא."  הדגל שלם. הוא לא קרוע, הוא שלם והוא ממש לא מלוכלך. לא החליפו בשנה האחרונה את הציור או את הצבעים של הדגל – אין שום סיבה לקנות דגל חדש. גם את שרשרת הדגלים שאנחנו תולים במרפסת הורדנו ושמרנו משנה שעברה. אתם יכולים לצייר כמה ציורים יפים ונתלה גם אותם".

אבא כיבה את המנוע ופתח את המכסה של תא המטען. הוא חיפש במשך כמה דקות והוציא שקית שקופה עם שני דגלים. הוא פתח קצת את החלון שליד הנהג והרכיב את הדגל.

סבתא יצאה לקבל את פנינו. "אני שמחה שבאתם" היא אמרה וחיבקה אותנו. טוב שהזכרתם לי", אמרה סבתא כשראתה את אבא מסדר את הדגל על חלון המכונית.

יום העצמאות חל בשבוע הבא ועוד לא תלינו את הדגלים ושרשרת האורות המנצנצים על המרפסת. מי רוצה לעזור לנו לתלות?

"אני" קפצנו שנינו.

"שלום אימא" אמר אבא ונישק את סבתא.  "מה שלומך? קניתם דגלים חדשים?"

"מה פתאום"  אמרה סבתא. "בשנה שעברו חילקו דגלים במתנה  בעיתון ושמרנו אותם."

"אתה ממש דומה לסבתא"  אמר אביתר וכולנו צחקנו.