יום חמישי 22.1.2015 שעה 13:00, רחוב צבי הירש קלישר 32 פתח תקוה. אני נפגש עם "עמותת נ.א.ה", עוד הרצאה אחת מיני רבות מטעם ארגון פעמונים שביצעתי בשנה וחצי האחרונות.

הפעם זאת לא הייתה סתם הרצאה שנשלחתי אליה בתמימות דעים, זאת הייתה הרצאה למתנדבים שבזמן החופשי שלהם במקום לראות טלוויזיה, לשחק כדורסל, לרקוד בלט וכו' הם בחרו להגיע לרחוב הידוע בקלישר בעיר של תקווה.

בעולם כמו שלנו להיות מתנדב זה לצאת מהמחשב, זה לצאת מתיבת הנוח הנוחה לך ולראות אנשים ברחוב, לראות את האור הבוער מבין עיניהם, לראות לחלוחית של דמעה. כן כן אני לא טועה, זה לראות את האנשים במציאות ולא רק בתמונות. לראות משבר ולא רק בים, לראות ציפיות ולא רק בכרית, לראות שאיפות ולא רק בסיגריות.

ההרצאה נקבעה לשעה 13:00, אך נזקקים רבים עמדו בתור לקבל את מנת היום שלהם. אמרתי עזבו לא נורא, ההרצאה תקוצר העיקר שעוד משפחה תזכה לחלב קוקוס משובח.

ביקשו ממני לעזוב ולחכות במשרד עד שהחלוקה תסתיים. ביקשתי מהמזכ"ל רשות להסתכל על המתנדבים והנזקקים, פעם אחת לראות את המשבר הכלכלי מול עיניי הבוהקות והקשות ביותר. פעם אחת לראות את מה שאני מרצה כל הזמן במציאות החיים. פעם אחת לצאת מתוך בועת המחאה החברתית של יולי 2011 ולראות במו עיניי את הקושי אצל האנשים שסובלים תמידית.

דמעה זולגת על פניי ועוד דמעה, ואני פשוט לא מאמין למראה עיניי. מציאות כזאת עליה לא גדלתי כי היה לי טבעי שתמיד יש חלב במקרר ולחם במגרה. הצפיפות מתגברת הצעקות מתרעמות, אבל המתנדבים עם קור רוח משווע לא עוצרים מלכת ומדברים לכל נזקק בסבר פנים יפות.

והכול על מנת לעזור לעוד משפחה להכין ארוחה לשבת המלכה

השעה 13:30 ואני מתחיל להרצות. אין הרבה זמן כי יש עוד אנשים שאמורים להגיע. אני מנסה לקצר, אבל לא מצליח. יש לי המון דברים לבשר לקהל המתנדבים. הם שואלים שאלות ואני עונה, אני מסביר עוד פעם ועוד פעם ואז בעצם אין מה לדבר, המציאות בחוץ יותר מעניינת יותר אמתית יותר אותנטית. תראו אני אומר להם בשצף דיבורי המהיר, תראו בחוץ אני לא משקר, המשבר כל כך קשה שאין לנו פתרון אפילו בשביל להתנחם.

אני מסיים את הרצאתי בחיוך עם הרבה שליחות. אני חושב שצלצלתי להם יותר מדי בפעמונים, אבל הכול על מנת להסביר להם את מהות החיים.

ופתאום משום מקום צועק לי מתנדב ותיק בקול צרוד ואומר: "מי שרוצה לדעת מה זה משבר כלכלי שיבוא לראות את הנזקקים שבאים לקבל אוכל בעמותת נאה…"

הוא כל כך צודק, הוא כל כך אמתי. לא צריך בכלל מצגת, בואו לראות במו עיניכם את המצב הקשה במשק.

מה לא כתבו על העיר פתח תקוה. שהיא משעממת שאין בה מספיק מקומות בילוי לצעירים שהיא לא מאתגרת, אבל אחרי כמה שעות בעמותה מבינים תוך כמה דקות שבפתח תקוה שמים בראש סדרי העדיפויות את הנתינה לאחר, הפעם קניתם אותי פתח תקוה ונתתם לכולנו תקווה בשביל האחר.

פעמונים נותן לי פעם אחר פעם הסתכלות אמתית על המציאות העגומה של מדינת ישראל. אם לא נגיע למקומות האלו, אם לא נסתכל מהצד לפעמים ונראה את הנזקקים לעולם, אבל לעולם, לא נדע מהו משבר כלכלי אמתי אצל השכנים מסביב.

תודה לכם פעמונים ותודה לכם עמותת נ.א.ה. כנראה אצלי בתוך תוכי זאת לא רק התנדבות זאת חובה, בדיוק כמו גיוס למילואים בזמן מלחמה.

מאמרים קשורים

על גדת הנהר מול גשר רעוע
על גדת הנהר מול גשר רעוע

מתחושותיה של משפחה בתהליך בפעמונים קרא עוד על על גדת הנהר מול גשר...

התנדבות בפעמונים
התנדבות בפעמונים

מתנדבים לשינוי חברתי קרא עוד על התנדבות בפעמונים

דואר אלקטרוני






איפוס סיסמא



אינך רשום? אנא מלא את השדות הבאים
הרשם ויהיה אחד מאלפי החברים שלנו, אנו מתחייבים לתכנים הולמים ומותאמים אישית עבורך, כמו כן תוכל להגיב באתר ולשלוח סיפורים.

בחר תפקיד

פעמונים עונים
בשירות "פעמונים עונים" תוכלו לקבל מענה לשאלות בנושא כלכלת המשפחה.

לידיעתכם, המידע והתשובות הניתנות הינם כלליים וחלקיים בלבד ואינם באים להחליף ייעוץ אישי מקצועי, המבוסס על נתוניו האישיים של הפונה. אם החלטת לפעול על בסיס מידע זה, חלה עליך האחריות המלאה והבלעדית לפעולתך ותוצאותיה ולא תחול כל אחריות על ארגון פעמונים או מי מטעמו.

צור איתנו קשר / אנא מלא את השדות הבאים